חוש הראייה הוא החוש שאחראי על קליטתם והעברתם של גלי אור הנפלטים מהעצמים השונים שמקיפים את עולמינו אל המוח. על-פי אורך גל האור ויכולת הראייה של המתבונן, נוצרות במוח תחושות צבע שונות.
ציירי ימי-הביניים ידעו על האפשרות ליצור גוונים שונים ע"י שילובם של צבעי היסוד. צבע יסוד הוא צבע שלא ניתן ליצור אותו ע"י ערבובם של צבעים אחרים. (מקבוצות של שלושה עד ארבעה צבעי יסוד ניתן ליצור את רובו של מרחב הצבע). באותם זמנים עדיין לא פותחו שיטות מתקדמות יותר שהיו מאפשרות לציירי התקופה ליצור מגוון צבעים גדול בהרבה. כתוצאה מכך ולכל סוגי היצירה, הסתפקו ציירי התקופה במספר מועט יחסית של גוונים שהיו גם כהים בד"כ.
רק במאה ה-17, עם ההתפתחות המדעית המואצת, החלו להרכיב מספר רב של צבעים ע"י שילובם של צבעי היסוד. ציירי התקופה כבר הבינו שניתן ליצור כל צבע שיחפצו משילובם של צבעי היסוד. ציירים משתמשים במספר סוגים של צבעים. הבולטים ביניהם הם: צבעי שמן, צבעי מים וצבעי האקריל.
צבעי השמן נמצאים בשימוש כבר מאות בשנים. אלו הם צבעים גמישים ונוחים לעבודה ואינם מתייבשים באופן מיידי, אלא אחרי מספר ימים או אפילו מספר שבועות. צבעי השמן עשויים מצבענים (פיגמנטים) מעורבים בשמן ובאמצעות ערבוב צבעי היסוד ניתן להגיע למבחר עצום של גוונים. משטחי העבודה המיועדים לציורי שמן הם בד הפשתן או הקנבס.
צבעי המים עשויים ממים, צבענים ומשרף עצים. צבעי המים מתייבשים במהירות וניתן למרוח אותם בשכבות. הצייר מרטיב את המכחול, מורח צבע ומצייר שכבה דלילה יחסית. ניתן להמשיך ולמרוח שכבות נוספות ברמת דלילות שונה כך שרמת שקיפות הציור משתנה.
צבעי המים אהובים על ציירי הטבע שיכולים לקחת קצת מים, לוח ציור, כמה שפורפרות צבע, לוח ערבוב ולצייר בקלות בכל מקום בו יחפצו.
סוג נפוץ של צבעי מים הם צבעי הגואש, שנוסף על מרכיבי צבעי המים גם מכילים צבען גיר שמשפר את מרקמו של הצבע. בעזרת צבעי הגואש ניתן לצייר שכבות צבע אטומות.
גם צבעי האקריל הם צבעים על בסיס מים. בנוסף לצבענים מכילים צבעי האקריל גם תחליב רזין אקרילי. זמן הייבוש שלהם מהיר יחסית ולאחר הייבוש הופך הצבע לאטום למים.
